היפוך עובר

לקראת סוף ההריון, כאשר מועד הלידה מתקרב, מצפים שרוב העוברים יתמקמו במצג ראש – כלומר ראשם מופנה כלפי מטה, אל כיוון תעלת הלידה. אך במקרים מסוימים העובר נשאר במצג עכוז (ראש למעלה, עכוז או רגליים כלפי מטה), מה שעשוי לסבך את הלידה ולהוביל לעיתים לצורך בניתוח קיסרי. במצבים כאלה, ייתכן שהרופא ימליץ לנסות היפוך עובר. במאמר זה נסקור מהו היפוך עובר, מתי הוא מבוצע, איך מתבצע התהליך ומהם הסיכונים והסיכויים להצלחה.

מהו היפוך עובר?

היפוך עובר, הנקרא גם היפוך חיצוני ידני (External Cephalic Version – ECV), הוא פעולה רפואית המיועדת לשנות את תנוחת העובר ברחם ממנח עכוז למנח ראש. מטרת ההיפוך היא לאפשר לידה נרתיקית רגילה ולהפחית את הצורך בניתוח קיסרי.

במהלך הפעולה הרופא מפעיל לחץ חיצוני עדין אך ממוקד על הבטן של האישה ההרה, כדי לעודד את העובר להסתובב ולהתמקם נכון.

מתי מבוצע היפוך עובר?

✅ היפוך עובר מבוצע לרוב בשבועות 36–37 להריון (בהריון ראשון לעיתים ממתינים עד השבוע ה-37), כאשר קיים סיכוי טוב יותר להצלחת הפעולה אך התינוק כבר קרוב מספיק למועד הלידה.

✅ בהריון מרובה עוברים (תאומים או יותר) היפוך עובר פחות שכיח ולעיתים לא אפשרי.

✅ הפעולה מתבצעת בבית חולים, בתנאים המאפשרים ניטור צמוד של האם והעובר, ובמידת הצורך – התערבות מיידית.

מהם הסיכויים להצלחת ההיפוך?

שיעור ההצלחה של היפוך עובר נע בין 40% ל-70%, בהתאם לגורמים שונים:

• מספר הלידות הקודמות (בהריונות חוזרים ההצלחה גבוהה יותר).

• כמות מי השפיר (ריבוי מים מגדיל את הסיכוי להצלחה).

• מיקום השליה (שליה קדמית עלולה להקשות על הפעולה).

• משקל העובר וגמישות דופן הבטן.

שיטות ותנאים בהיפוך עובר

איך מתבצע ההליך בפועל?

1. הכנה – האישה מחוברת למוניטור עוברי לניטור הדופק והתכווצויות הרחם. לעיתים ניתנת תרופה ממשפחת החוסמי בטא להרפיית הרחם והקלה על ביצוע הפעולה.
2. ביצוע ההיפוך – הרופא משתמש בידיו כדי להזיז בעדינות את העובר דרך דופן הבטן, במטרה לסובב אותו לכיוון מנח ראש.
3. מעקב לאחר ההיפוך – לאחר סיום הניסיון, מבוצע ניטור נוסף כדי לוודא שמצב העובר תקין. לעיתים מבוצע גם אולטרסונוגרפיה לאישור מיקום העובר.

מהם הסיכונים בהיפוך עובר?

ברוב המקרים היפוך עובר הוא פעולה בטוחה כאשר היא מבוצעת על ידי צוות מיומן בתנאים מתאימים. עם זאת, קיימים סיכונים נדירים:

• ירידה בדופק העוברי במהלך הפעולה.

• התנתקות שליה (נדיר מאוד).

• ירידת מים מוקדמת.

• צורך דחוף בביצוע ניתוח קיסרי בעקבות מצוקה עוברית.

לכן, הפעולה מתבצעת תמיד בבית חולים המוכן להתערבות מיידית במידת הצורך.

מתי לא מבצעים היפוך עובר?

היפוך עובר אינו מבוצע במצבים כמו:

• דימום נרתיקי לא מוסבר.

• שליה פתחית (Placenta previa).

• ירידת מים מוקדמת.

• מצוקה עוברית קיימת.

• עובר קטן מאוד או מום ידוע שמונע תנועתיות.

• הריון מרובה עוברים (לרוב).

מה קורה אם ההיפוך לא מצליח?

אם היפוך העובר לא מצליח, הצוות הרפואי ימליץ על המשך מעקב עד הלידה. בחלק מהמקרים העובר עשוי להסתובב בעצמו. אם העובר נשאר במצג עכוז, הרופא ידון עם היולדת באפשרויות הלידה – לידה נרתיקית במצג עכוז (רק במקרים מתאימים) או ניתוח קיסרי מתוכנן.

היפוך עובר הוא הליך יעיל ובטוח יחסית שמטרתו להפוך את העובר למצג ראש ולהגדיל את הסיכוי ללידה נרתיקית בטוחה. מדובר בפעולה המבוצעת על ידי צוות רפואי מנוסה, עם ניטור צמוד והתערבות במידת הצורך. חשוב להכיר את האפשרויות, הסיכויים והסיכונים – ולדון בהן עם הרופא כדי לבחור את הדרך הנכונה ביותר עבורך ועבור העובר.