עיכוב לידה

עיכוב לידה הוא אחד מהכלים החשובים ברפואה המודרנית, שנועד במטרה להאריך את משך ההריון כאשר מתרחשים צירים מוקדמים או כשקיים חשש ללידה טרם זמנה. טיפול זה מאפשר מתן זמן נוסף להתפתחות העובר ולהפחתת סיכונים הכרוכים בלידה מוקדמת. במאמר זה נסקור מהו עיכוב לידה, מתי הוא נדרש, באילו שיטות משתמשים ומה הסיכונים והיתרונות שלו.

מהו עיכוב לידה?

עיכוב לידה (באנגלית: Tocolysis) הוא טיפול רפואי שמטרתו להפסיק או להאט את הצירים ברחם כאשר קיים איום ללידה מוקדמת. מדובר בשימוש בתרופות או באמצעים אחרים כדי להעניק לעובר זמן נוסף להתפתח ברחם ולמנוע את הסיבוכים הקשורים ללידה מוקדמת, כמו בעיות נשימה, זיהומים, סיבוכים במערכת העיכול ועוד.

מתי יש צורך בעיכוב לידה?

הצוות הרפואי ישקול עיכוב לידה במקרים כמו:

• צירים מוקדמים לפני השבוע ה-37 להריון, במיוחד אם מדובר לפני השבוע ה-34 שבו ריאות העובר אינן בשלות.

• מצב של פתיחה והתקצרות צוואר הרחם בעקבות צירים מוקדמים.

• ירידת מים מוקדמת ללא סימני זיהום – לעיתים מנסים לעכב את הלידה במצבים מסוימים כדי להרוויח זמן לטובת התפתחות העובר.

• הריון מרובה עוברים כאשר מתפתחת פעילות רחמית מוקדמת.

חשוב להדגיש שלא בכל מקרה של צירים מוקדמים ייעשה ניסיון לעכב את הלידה. כאשר קיים חשד לזיהום תוך רחמי, מצוקה עוברית, דימום כבד או מצבים מסכני חיים – הלידה תתקדם כרגיל לצורך שמירה על בריאות האם והעובר.

השיטות לעיכוב לידה

טיפול תרופתי (טוקוליטיקה)

עיכוב לידה מבוסס בעיקר על תרופות שניתנות בעירוי, בזריקה או בנטילה דרך הפה. בין התרופות הנפוצות:

• חוסמי תעלות סידן (כגון ניפדיפין): מפחיתים את כיווצי הרחם ומסייעים בהרפיית שריר הרחם.

• מעכבי פרוסטגלנדינים (כגון אינדומטצין): משמשים לעיכוב הצירים, בעיקר בשבועות מוקדמים.

• בטא-אגוניסטים (כגון ריטודרין, טרבוטלין): היו נפוצים בעבר, אך השימוש בהם פחת בשל תופעות לוואי אפשריות לאם.

• מעכבי אוקסיטוצין (כגון atosiban): תרופות המכוונות לדיכוי ההשפעה של אוקסיטוצין על הרחם.

מתן סטרואידים להבשלת ריאות העובר

במקביל לניסיון לעכב את הלידה, ניתן טיפול בסטרואידים (למשל בטמטזון), שמטרתו לזרז את הבשלת ריאות העובר ולהקטין את הסיכון לסיבוכים נשימתיים במידה והלידה תתרחש.

טיפול באנטיביוטיקה

במקרים של ירידת מים מוקדמת, לעיתים משלבים אנטיביוטיקה כדי להפחית את הסיכון לזיהום תוך רחמי בזמן שמנסים לעכב את הלידה.

אמצעים תומכים

• מנוחה מוחלטת או מנוחה חלקית במיטה בהתאם להמלצת הצוות הרפואי.

• אשפוז והשגחה צמודה במקרים מסוימים.

כמה זמן ניתן לעכב את הלידה?

עיכוב הלידה נועד, לרוב, להרוויח זמן קצר יחסית – בין 48 שעות למספר ימים – במטרה להשלים את מתן הטיפול התרופתי (כגון סטרואידים) ולהעביר את היולדת לבית חולים מתאים עם טיפול ניאונטלי מתקדם אם יש בכך צורך. עיכוב הלידה אינו מיועד להחזיר את ההריון למסלולו עד מועד הלידה התקין (שבוע 37 ומעלה), אלא להעניק "חלון הזדמנויות" קצר לשיפור מצבו של העובר.

מהם היתרונות של עיכוב לידה?

• מאפשר מתן סטרואידים להבשלת ריאות העובר.

• מפחית סיכון לסיבוכי פגות (בעיות נשימה, דימומים מוחיים, בעיות עיכול).

• מאפשר היערכות טובה יותר לצוות הרפואי (העברה לבית חולים מתאים, הכנה לחדר לידה).

• עשוי להפחית סיבוכים לאם הקשורים ללידה מוקדמת.

מהם הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות?

כמו כל טיפול רפואי, גם עיכוב לידה אינו חף מסיכונים ותופעות לוואי. בין הסיכונים לאם:

• ירידה בלחץ הדם.

• דופק מהיר, רעד או בחילות.

• הצטברות נוזלים בריאות (במקרים נדירים).

• תופעות לוואי של התרופות הספציפיות שנבחרו.

בנוסף, במידה והעיכוב מתבצע כאשר קיים זיהום תוך רחמי לא מזוהה – עלול להיווצר סיכון מוגבר לאם ולעובר.

לסיכום עיכוב לידה הוא כלי רפואי חיוני במצבים של איום ללידה מוקדמת, שמטרתו להרוויח זמן יקר לטובת טיפול בעובר ולהפחתת סיכונים. חשוב שהטיפול יתבצע בהשגחת צוות רפואי מיומן, ובבחינת כל השיקולים הבריאותיים של האם והעובר. אם את חשה סימנים מחשידים לצירים מוקדמים – אל תמתיני, פני מיידית להערכה רפואית. טיפול בזמן יכול לעשות את ההבדל!